לאן טסים – הדרך שלך ליעד

סיור איור – דני קרמן במשכנות שאננים

שלום, אני דני קרמן.

היום אני מצייר טחנות רוח. טחנות רוח, אתם יודעים שבשבת כזו שמסתובבת עם הרוח, כמו בהולנד או בירושלים.

אתם מכירים את הסיפור של טחנת הרוח בירושלים ושכונת משכנות שאננים?

אתם בטח מכירים את העיר העתיקה של ירושלים, החומה, השערים, מדרכות מרוצפות, בתי הכנסת, כיפת הזהב, כנסיות הכותל כמובן.

עד לפני מאה שישים שנה כל תושבי ירושלים גרו רק בתוך החומות. הם פחדו מהתקפות של שודדים והחומות נתנו להם הגנה.

החיים בין החומות היו בטוחים אבל לא כל כך נעימים, היהודים תושבי ירושלים חיו בעוני ובצפיפות, לא היו מים זורמים, ביוב או איסוף אשפה, רחובות ירושלים היו מסריחים ומזוהמים.

לאן טסים ירושלים משכנות שאננים

אל הצפיפות והזוהמה הזו הגיע לביקור משה מונטיפיורי שהיה יהודי בריטי, נדיב, אשר תמך ועזר רבות ליישוב היהודי בארץ ישראל, עוד לפני שקמה המדינה.

הוא ואשתו הגיעו לירושלים כדי להקים בית חולים, אך ברגע שהבחינו בצפיפות הנוראה ובמחלות, החליטו הזוג מונטיפיורי שעדיף להוציא את התושבים מחוץ לחומות כל עוד הם בריאים ולבנות להם שכונה חדשה.

 

לאחר דיונים רבים הצליח מונטיפיורי לשכנע מספר אמיצים לבוא להתגורר בשכונה הראשונה שהוא הקים מחוץ לחומות, לשכונה קראו "משכנות שאננים" – כלומר, הבתים של האנשים הרגועים.

הוא תכנן את הבתים כך שהם יהיו מחוברים אחד לשני, ולמעשה הם יצרו חומה חדשה שהגנה על השכונה החדשה מבחוץ.

לאן טסים ירושלים משכנות שאננים

בימים הראשונים התושבים האמיצים התגוררו בשכונה בשעות היום, אבל כשירד החושך הם שבו אל הבתים הישנים שלהם בתוך החומות. לאט לאט הם הבינו שלא כל כך נורא ומפחיד לגור בשכונה החדשה ונשארו לישון בה בלילה.

מונטיפיורי הורה להם לנקות את הבתים ולא לזרוק אשפה ברחוב, כמו שהתרגלו לעשות בעיר העתיקה – וכך השכונה היתה יפה ומטופחת.

 

מונטיפיורי הבין שיש צורך לדאוג לפרנסתם של התושבים והוא בנה עבורם טחנת קמח.

טחנה ב"ט", מלשון לטחון, שפועלת באמצעות רוח המניעה את הכנפיים שמזיזות מנגנון משוכלל הטוחן את הקמח. הטחנה עבדה היטב והביאה לרווחים יפים לתושבי השכונה. הטחנה עבדה מספר שנים, עד שכבר המציאו טחנות יעילות יותר שפעלו באמצעות קיטור והטחנה הפסיקה לפעול.

 

במלחמת העצמאות, ארגון "ההגנה" השתמש בראש הטחנה כנקודת תצפית על הבריטים, הבריטים לא כל כך אהבו את זה ופוצצו את ראש התחנה במבצע מיוחד בשם "דון קישוט". ומאז היא נשארה חרבה.

 

לפני מספר שנים, החליפו את הכנפיים הישנות בחדשות ותיקנו את כל התקלות וכעת הטחנה שבה לפעול.

היא כבר לא טחנת קמח אבל כן תחנה לסלפי עם תיירים והמטיילים שיוכלו לראות כיצד היא פעלה לפני מאה שנה.

 

מה אתם חושבים על התושבים הראשונים מחוץ לחומות?

יצא לכם פעם לצאת "מחוץ לחומות"? לעשות משהו שקצת הפחיד אתכם ובכל זאת העזתם ועשיתם אותו?

 

לאן טסים ירושלים משכנות שאננים

רוצים ללמוד כיצד לצייר טחנת רוח?

קחו דף ועיפרון וצפו בסרטון

 

איורים: דני קרמן

 

 

קהל יעד:
משפחות
 
סוג טיול:
אורבני
 
משך טיול:
טיול יומי
 

אולי יעניין אותך גם

טיול משפחתי בירושלים: להרגיש כמו תיירים

אסף אופק

תערוכת לאונרדו דה וינצ'י בירושלים

מערכת האתר

ירושלים של ים (ומזגן) – ביקור באקווריום ישראל

אסף אופק

השאר תגובה